בארה"ב מכתב מקדים הוא ברירת מחדל. בישראל הוא היוצא מן הכלל: רוב המגייסים סורקים קורות חיים בשניות, ומכתב ארוך פשוט לא נקרא. ובכל זאת יש מקרים שבהם שלוש-ארבע שורות נכונות הן ההבדל בין "עוד קו"ח בערימה" לטלפון חזרה.
מתי מכתב מקדים באמת עוזר
- הסבה או מעבר תחום. קורות החיים שלך מספרים סיפור של תחום אחד ואתה מגיש לתחום אחר. בלי שתי שורות שמסבירות את הקפיצה, המגייס ישלים את הפער לבד, ולרוב לרעתך.
- פער תעסוקתי. שורה אחת יזומה עדיפה על סימן שאלה.
- מועמדות יזומה. כשאין משרה מפורסמת ואתה פונה לחברה ישירות, המכתב הוא כל הסיבה לפתוח את הקובץ.
- כשביקשו במפורש. אם במודעה כתוב לצרף מכתב, מצרפים. חלק מהמעסיקים משתמשים בזה כמסננת של תשומת לב.
מתי הוא מיותר
- הגשה למשרה שטף דרך לוח משרות: נציג מכירות, אדמיניסטרציה, מוקד. שם מחליטים לפי הקו"ח והטלפון.
- כשכל מה שיש לך לומר כבר כתוב בקורות החיים. מכתב שחוזר על הקו"ח במילים אחרות רק מוסיף קובץ.
ארבע השורות שעובדות
- מי אתה, בשורה. תפקיד נוכחי, שנות ניסיון, התמחות. בלי ביוגרפיה.
- למה דווקא המשרה הזו. משהו ספציפי על החברה או התפקיד. שורה שיכולה להישלח לכל חברה היא שורה מבוזבזת.
- הוכחה אחת. תוצאה מספרית או הישג קונקרטי שמתאים בדיוק לדרישה המרכזית של המשרה.
- סגירה קצרה. זמינות ופרטי קשר. בלי "אשמח להזדמנות להוכיח את עצמי".
תבנית מוכנה
שלום [שם, אם ידוע],
אני [תפקיד] עם [X] שנות ניסיון ב[תחום], כיום ב[חברה]. ראיתי את משרת [שם המשרה] ופניתי כי [סיבה ספציפית אחת]. בתפקיד הנוכחי [הישג אחד עם מספר: הגדלתי, קיצרתי, ניהלתי]. זה בדיוק סוג העבודה שמתואר אצלכם. אשמח לשיחה. זמין ב[טלפון], קו"ח מצורפים.
שלוש טעויות שהורגות מכתב
- אורך. מעל עשר שורות זה כבר מאמר. אף אחד לא קורא.
- חנופה. "החברה המובילה והחדשנית בתחומה" - המגייס יודע איפה הוא עובד. ספציפיות כן, מחמאות לא.
- העתק-הדבק גלוי. שם חברה שגוי ממכתב קודם הוא פסילה מיידית, וזה קורה יותר משנדמה.
מתלבט אם המקרה שלך מצדיק מכתב? כשמגישים דרך Embuild, המגייס שלנו מציג אותך למעסיק אישית - זה המכתב המקדים הכי אפקטיבי שיש.